מ " י תביעות פ"ת תעבורה נ' נחמני

פסק-דין

הכרעת-דין

הנאשם מואשם בעבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לס' 62(3) לפקודה ברח' גליס מול "מגה בפתח-תקוה, אירוע מיום 9/2/08, יום שבת שעה 00:42.

לאחר שבית המשפט שמע עדות עדי התביעה, תשובותיהם בחקירה נגדית, עדות הנאשם ועדי ההגנה ותשובותיהם בחקירה נגדית ובחן הדו"חות והמוצגים, נותר בלב בית המשפט ספק סביר באשר לנהיגה עצמה, אשר על כן, הנאשם זכאי.

עד התביעה 1 – רס"מ ציון כוכבי, הוא השוטר שלטענתו ראה את הנשם נוהג, על-פי המזכר ת/1 וזאת בזמן שערך בדיקות עם שוטרים נוספים של חשודים בנהיגה בשכרות. לטענתו, ראה במרחק של כ- 30 מ' את הנאשם יוצא מרכב לאחר שראה בחורה יוצאת ממנו, העיר את תשומת לבו של עד-תביעה מס' 2 ועד תביעה 2 ביקש מהנאשם ומהנוסעים ברכב להגיע אליו לאחר שעזבו את הרכב רגלית.

על-פי התיאור ב- ת/1, לאחר כ- 10 דקות הזמינו את ע"ת מס' 3 – שמעון ממן, על-מנת שיבדוק את הנאשם במכשיר "הינשוף" ולאחר מכן עיכבו את הנאשם ושתי בחורות שהיו איתו לתחנת המשטרה.

בחקירתו הראשית טען עד תביעה 1 כי הטענה שהרכב כלל לא זז, הינה שקר (ע' ש' 27) וכן טען כי מהדלת ליד הנהג יצאה בחורה בלונדינית ומדלת הנהג יצא הנאשם (ע' 3 לפ').

בחקירתו הנגדית טען עד התביעה כי ראה את הנאשם נוסע מולו (ע' 4 ש' 21 וש' 26, ע' 5, ש' 1-2) וענה לשאלות הסניגור בנושא תיאור המקום על-פי המפה שהוצגה לו – נ/1 (ע' 6 לפ') ובע' 7 טען שעמדו כ- 50 מ' מצפון לדרום מהצומת שברח' גליס (ע' 7 ש' 4) וסימן זאת בחץ (שם ש' 27) על גבי המפה נ/1 וכן טען כי הנאשם יצא מרח' רבניצקי וכי הוא עצר ברח' גליס (ע' 8 ש' 4-5) אך הסכים שלא כתב שהנאשם יצא מרח' רבניצקי במזכר ת/1 (שם ש' 9 ו- ש' 22).

בהמשך חקירתו הנגדית טען שנסעו אחר רכב הנאשם נגד כיוון התנועה (ע' 11, ש' 8), הסכים שבמקום היתה בחורה אחת שיכורה קלות ואחת פיכחת (שם ש' 24) וכן אישר כי נסע עם שתי הבחורות לכיוון המשטרה (ע' 13, ש' 6) כשבשלב זה שתי עדות ההגנה שנשארו בטעות באולם, יצאו החוצה ובהמשך הכחיש העד כי שמע מפיהן גרסא (ש' 21, 27, ע' 14 ש' 6, ע' 14 ש' 17-18) טען שראה את הנהג יוצא מדלת הנהג וכן ראה אותו נוהג תוך שמירת קשר-עין עד שיצא מהרכב.

בהמשך חקירתו הנגדית אישר כי הוא ושוטר נוסף היו בשלב סיום של בדיקת חשודים שעצרו ואז הבחין ברכב הנאשם טען שקשר-עין עם אותו רכב היה כל הזמן מבלי שהופסק (ע' 14 ש' 33).

כשנשאל בחקירתו הנגדית, מדוע בכתב האישום הדו"ח ת/2 נרשם שמקום האירוע היה: "גליס מול מגה" אישר שכתוב "מגה" (ע' 16 ש' 1) ואישר כי הוא לא יודע להעריך שטח בניין (ע' 17 ש' 4) ולבסוף ענה: "אני לא יודע אם זה היה ליד מגה" (ע' 17 ש' 11, 15).

עד תביעה 2 – רס"מ שמעון ממן רשם את הדו"ח ת/2 ואת תגובת הנהג לפיה לא נהג ברכב וכי השוטר עצר אותו כשהיה 50 מ' מהרכב כשרק אחד מהם ראה אותו והשני לא היה לו מושג וכן ציין בו שהיה עסוק בלעצור רכב אחר בזמן שהוא נמצא לפני הרכב בצורה אלכסונית מבלי שהיה לו שדה ראייה לראות מה קורה לפני הרכב שעצר.

כמו-כן העד רשם את דף ההסבר ת/2א לגבי הדרישה לבדיקת "ינשוף", את זכ"ד לגבי בדיקת שכרות ת/2ג, את טופס התחקור ת/2ד, דו"ח הפעלת "ינשוף" ת/2ה, ואת פרטי "הינשוף" ת/2ו וטופס הכיול ת/2ז.

בתחילת חקירתו הנגדית העד אישר כי לא ראה את הנאשם נוהג (ע' 19 ש' 30) וכן אישר כי רק עד תביעה 1 רק הוא זה שראה את הנאשם נוהג (ע' 20 ש' 2) וכן אישר כי את הבדיקות הראשונות הקשורות בשכרות עשו מול "מגה" ברח' גליס פתח-תקווה (ע' 20 ש' 28, 30, ע' 21 ש' 4, 11, 12, 19, 25) ובהמשך חקירתו הנגדית נשאל בנושא בדיקות "הינשוף" שאינן רלבנטיות לנושא הנהיגה עצמה.

העד אישר כי רשם את ההזמנה לדין בתחנת המשטרה (ע' 26 ש' 23, ע' 27 ש' 2-3, 4) וכן אישר כי אינו יכול להצביע על שעה מדוייקת של רישום הדו"ח (ע' 27 ש' 10).

בסיום חקירתו הנגדית חזר שוב כי לא ראה את הנאשם נוהג בפועל (ע' 29 ש' 28).

עדת תביעה 3 – הגב' פולינה רפאלוב, ממנה נגבתה הודעה ללא אזהרה ת/3 שעל פי הרישום בהודעה זו טענה שיצאו מהמועדון בשעה 00:45 כשהנאשם נוהג לכיוון אריאל ואז ביקשה ממנו לעצור ברח' גליס על-מנת להתרענן, הנאשם נעצר לבקשתה ולא משום שראה את השוטרים בהמשך הרחוב ואז התחילו ללכת כי פחדה מהמשטרה לכיוון המועדון ביחד עם חברתה על-מנת למצוא מישהו שלא שתה ואז עצרה אותם המשטרה בחשד: "לנהיגה בשכרות" (ת/3 ש' 11) ואז רצתה שיעשו לה בדיקה כדי לדעת אם היא יכולה לנהוג לתחנת המשטרה אבל לא היה להם "ינשוף" ובסיום הודעתה זו חתמה בחתימת ידה.

בעדותה בבית המשפט הסבירה שהיא חברה של הנאשם גם היום וגם באותו זמן, הבהירה בתשובה לשאלת התובע כי אינה זוכרת מה היה באותו יום: "אני הייתי שיכורה מאוד, לא מסתדרים לי הדברים בכלל, אני לא יודעת מה היה לפני מה היה אחרי" (ע' 3 ש' 17-18), הכחישה שדיברה על דבר המשפט כשהגיע לבית המשפט עם הנאשם, אישרה את חתימה ב- ת/3, (ע' 31 ש' 9) ובתשובה לשאלת בית המשפט אם זו חתימתה, אם נכון מה שהעידה ב- ת/3, השיבה: "מה שמוכר לי מזה זאת החתימה שלי זה בטוח. את זה מקודם אני ראיתי. אני לא זוכרת מזה כלום" (ע' 31 ש' 3) ובהמשך טענה בש' 27 בתשובה לשאלת בית המשפט: "אני חתמתי על הטופס, זה חתימה מעוותת שלי" (שם ש' 27) ובהמשך טענה שכלל אינה זוכרת שלקחו ממנה עדות "... אני לא הייתי במצב שלדבר אפילו אז בטח שלא לכתוב הצהרה" (ע' 31 ש' 29-30) ובשורה 31 טענה שאינה זוכרת שרשמו מפיה דברים.

בהמשך חקירתה הראשית טענה שהיא רק זוכרת שלא הרגישה טוב ורצתה ללכת לנוח וכי מצאה את עצמה ברכב וביקשה מחברתה, חן, שתעזור לה לצאת החוצה להקיא. אישרה שבאותו יום היו במועדון "אינפינטי" ביום הולדת. לא ידעה לציין את שם הרחוב בו היה המועדון, טענה שהגיעה למועדון באוטו של חברה שלה וכי נסעו הביתה במונית.(ע' 32 ש' 18).

בהמשך הסבירה כי הגיעו למועדון בערך בשעה 23:00, 24:00 היא, הנאשם וחברה שלה חן ברכב עד "מגה" ומשם הלכו ברגל (ע' 32 ש' 27) כשהם הולכים ברגל משום שלא ידעו היכן המועדון ובעלת הרכב הסבירה להם איך להגיע (ע' 32 ש' 29).

בהמשך טענה שלפני סיום הבילוי רצתה ללכת לישון, היא הנאשם וחן הגיעו לרכב. היתה ברכב כדקה, הרגישה לא טוב, יצאה להקיא ואז התחילו לחזור למועדון (ע' 33 ש' 8).